חינוך מיני? לא בבית ספרנו

"המורה, את יכולה להסביר לי בבקשה איך מתרחשת זקפה?"
בשאלה הזו נפתחה סדנה למניעת אלימות מינית שהעברתי לא מזמן בחטיבת ביניים באיזור המרכז. על פניו, נראה היה שזו עוד שאלה מתחכמת של תלמיד שנבוך מעולם התוכן הזה שנקרא "אלימות מינית". בפועל, הסתבר שהשאלה היתה לגמרי כנה. בחודשים הספורים שבהם אני מעבירה סדנאות מטעם מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נותרתי לא פעם המומה אל מול הבורות של בני נוער בכל הנוגע למיניות. ממש לא מזמן מצאתי את עצמי עונה לשאלות בסיסיות כמו: כיצד נכנסים להריון, מהי אוננות, או מהי "המחלה הזאת שיש לבנות כל חודש".

כמנחה מטעם מרכז הסיוע, תפקידי אינו להעביר שיעור "חינוך מיני". אני באה לדבר עם התלמידים על נושאים הקשורים באלימות מינית, מתוך הבנה שהיא מתרחשת בתוך הקשר חברתי שמאפשר אותה. לרוב, כשחושבים על ההקשר החברתי הזה, מתיחסים להבניה מגדרית (מיתוסים כמו "בנים תמיד רוצים סקס", "בנות משחקות אותה קשות להשגה" וכד'), תרבות אלימה או נטיה חברתית להשתיק את התופעה. אני מתחילה לתהות, שמא גם חוסר מידע בנוגע למיניות צריך להיכנס לרשימה?

בני נוער מקבלים מעט מאוד מידע אמין בנוגע למין ומיניות
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם בשנת 2010 מסמך בנושא חינוך מיני במערכת החינוך. בכל הנוגע לאחריות המדינה, החינוך המיני בבתי- ספר מופקד בידי משרד החינוך, באמצעות היחידה לחינוך למיניות, זוגיות וחיי משפחה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י). יחידה זו ממונה על קביעת מדיניות, על הכנת תוכניות לימודים בתחום ועל הטמעתן. גם משרד הבריאות מעורב בנושא, באמצעות היחידה לקידום בריאות והאגודה לבריאות הציבור, שמוסרים לתלמידים מידע בנושא התפתחות ומיניות. וכך נכתב בפתח המסמך: "לנושא מיועדות כ-70 שעות במסגרת התוכנית "כישורי חיים" בבתי- ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. בחינוך העל-יסודי אין תוכנית חובה לחינוך מיני. יישום התוכנית "כישורי חיים" בבתי-ספר הוא חלקי, וגם בבתי-ספר שבהם היא פועלת לא תמיד נכללים בה שיעורי חינוך מיני. ליחידה לחינוך למיניות אין סמכויות פיקוח, והיא איננה מנהלת מעקב אחר מידת ההטמעה והיישום של התוכניות שנכתבות במסגרתה. לפי מחקרים, מרבית התלמידים לא קיבלו חינוך מיני כלל או למדו חינוך מיני שעות מעטות בלבד. נטען כי החינוך המיני במסגרת בבתי- ספר ניתן כתגובה מקרית לאירוע נקודתי, מתייחס למיניות בני הנוער כמאיימת ואיננו מאפשר דיון משמעותי בנושאים המטרידים בני-נוער". (הדגשות שלי). ואלו הנתונים רק עבור החינוך הממלכתי.

מסתבר שלא רק אותי הנתונים הללו מטרידים. חמישה תלמידים מתיכון ליד"ה בירושלים החליטו לבחון את איכות החינוך המיני שזוכים לו תלמידי העיר. התלמידים סקרו 200 בני נוער מתיכונים ברחבי העיר. מהמחקר עולה כי רבים מבתי הספר אינם מכניסים חינוך מיני לתכנית הלימודים, אף שמדובר בחובה בבתי הספר יסודיים ובחטיבות הביניים. בחלק מהמקומות העידו הנשאלים כי התקיימה בנושא פגישה אחת בלבד. במקומות שהתקיימו בהם שיעורי חינוך מיני, 64 אחוז מהתלמידים העידו כי השיעורים לא הועילו ושהם לא סיפקו את המידע המבוקש.

 אבל זה שלא מדברים על מין, לא אומר שאין מין
באותו מסמך שהוגש לכנסת נכתב כי "עד כיתה י"ב כ-45% מן הבנים ו-30% מן הבנות קיימו יחסי מין. בני הנוער המקיימים יחסי מין נוטים להתנהגות מינית מסתכנת; כ-40% מהם קיימו יחסי מין עם שלושה בני זוג או יותר, וכ-65% קיימו יחסים עם בן זוג מזדמן. שיעור השימוש בקונדום בקרב בני נוער הולך ויורד בשנים האחרונות. בכל שנה כ-1,100 נערות עוברות הפלה באישור משרד הבריאות. (וזה רק קצה הקרחון. מומלץ בחום לעיין במסמך עצמו). במחקר בירושלים מצאו התלמידים כי לבני הנוער תפיסות מוטעות בנוגע לסקס המבוססות על מיתוסים (למשל: "מקלחת קרה או חמה אחרי סקס מונעת היריון" או "שיעול או עיטוש לאחר יחסי מין מונעים היריון"). עוד נמצא כי 34% מהתלמידים מקיימים יחסי מין לא מוגנים (גם כאן מומלץ בחום לקרוא את הכתבה כולה).

אז מערכת החינוך לא מסבירה על מין, את זה כבר הבנו. חברים הם מקור מידע מפוקפק במקרה הטוב, או בלתי מהימן במקרה הסביר יותר. מעטים בני הנוער שיפנו להוריהם בשאלות, ולא ברור כמה מההורים ירגישו נוח בכלל לענות. נראה כי המבוגרים מקבלים בלי בעיה סקס בשלטי חוצות באיילון, אבל נבוכים מכדי לדבר עם הילדים על זה. נוצר מצב אבסורדי בו אנחנו חיים בתרבות מוצפת דימויים וייצוגים של סקס, אבל בפועל, הדיבור על סקס ומיניות הוא עדיין בגדר טאבו. הברירה היחידה שנשארת לבני הנוער היא לפנות למקור המידע הזמין ביותר – האינטרנט. וכשכותבים "סקס" בגוגל, תנו לי לחסוך לכם, לא מגיעים להסברים על מיניות בריאה. זה נכון שקיימים לא מעט אתרים המספקים מידע בנוגע למין ומיניות, אבל כשלנגד עיניהם של בני הנוער נפרשים שלל סרטים פורנוגרפיים המראים לפרטי פרטים מה נכנס לאן, איכשהו אתרי המידע הופכים קצת פחות רלוונטיים (ואני מניחה שאין צורך להרחיב על האלימות בפורנוגרפיה, היחס המשפיל כלפי נשים, המודלים הלא מציאותיים וכו' וכו'…). כך קורה מצב מעוות שבו תלמידים לא מבינים עד הסוף איך נכנסים להריון ומנגד כשאני שואלת בכיתה מהו "אונס קבוצתי", התשובה שאני מקבלת היא "אורגיה".

באמת מבלבל. מתוך: קומיקס עלוב - Pathetic comics

אם הריון ומחלות מין זה לא מספיק, אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל שישה גברים יותקפו מינית במהלך חייהם. מדו"ח הפעילות של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לשנת 2010-2011 עולה כי 67% מהנפגעות והנפגעים שפנו למרכזי הסיוע נפגעו לפני גיל 18. עוד נכתב שם כי ילדים ובני נוער מתקשים במיוחד להבין שהאירוע הטראומטי אותו חוו הוא למעשה פגיעה מינית, מה שמוביל לשיהוי בדיווח. 2378 תיקי חקירה נפתחו במשטרה על עבירות מין שבוצעו בבני נוער בשנת 2010. באותה שנה, 523 בני נוער הופנו לשירות המבחן לנוער בעקבות עבירות מין שהם ביצעו. צריך לזכור שנתוני המשטרה והרווחה נכונים רק עבור מקרים שדווחו וטופלו בהליך פלילי. כמעט מיותר לציין שבכל הנוגע לפגיעה מינית ישנו דיווח חסר, רבות ורבים מהנפגעים שומרים את הפגיעה בסוד. האם לא סביר להניח ששיח פתוח על מיניות וחינוך למיניות בריאה היה יכול לצמצם במידה כלשהי את היקף הפגיעה?

 בואו נדבר על זה.
אני עדיין זוכרת את השיעור שבו המורה שלי לביולוגיה בתיכון, נעמי, הביאה לכיתה תיק מלא אמצעי מניעה והסבירה לנו בכנות ובישירות על כל אחד מהם. אני מעריכה אותה על כך עד היום. תמנע קליינמן, מעורכי המחקר בירושלים, אומרת בכתבה: "הרבה אנשים בטח חושבים שמדובר בנושא בעייתי ומביך. כשהם יראו את הממצאים הם בוודאי יתפלאו עד כמה המצב בעיר קשה מהבחינה הזו. אנחנו ממש נדהמנו כשראינו עד כמה בני נוער טועים לגבי מין, ואני בטוחה שגם המבוגרים יחששו מהמצב הזה. חלקם שבויים בתוך מיתוסים מטופשים, שאין להם שום קשר למציאות. הטעויות האלו יכולות לגרום להריונות לא רצויים ולהורות בגיל מאוד צעיר. אם מערכת החינוך תשקיע קצת בנושאים שבאמת מעניינים את בני הנוער, במקום לספר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים, אני מאמינה שהמצב ישתפר".

ידע הוא כוח. בכך שאנחנו שוללים מבני הנוער ידע בסיסי ביותר אודות הגוף שלהם ואודות מיניות בריאה אנחנו מחלישים אותם והופכים אותם פגיעים יותר למחלות מין, להריונות לא רצויים ולפגיעה (או תקיפה) מינית. אם נעניק לבני הנוער ידע בנוגע למיניות בריאה, יהיה להם קל יותר לזהות מצבי סיכון. כאן העבודה כבר החלה – ילדים לומדים בגיל מאוד צעיר ש"גופי הוא שלי" –  למה לעצור שם? שיח בריא ופתוח על מיניות יאפשר יחס בריא ובטוח יותר כלפי מיניות: פחות בושה, פחות הסתרה, פחות שתיקה. ויפה שעה אחת קודם.

***

כמה קטנות בעניין:

  • בני הנוער הנחושים בירושלים לא הסתפקו במחקר, ופנו למנח"י (מנהל החינוך בעיריית ירושלים). ערד בר שדה, חוקר נוסף בחבורה, אמר כי: "במנח"י לא ממש התייחסנו אלינו, ושלחו אותנו ממקום למקום". לא מפתיע.
  • שווה לחשוב בהקשר הזה גם על הבורות במערכת החינוך בכל הנוגע לנטיה מינית והצרות שהיא מחוללת בפני עצמה.
  • עמותת "דלת פתוחה" מספקת מידע ותמיכה לבני נוער בנושאים הקשורים במיניות. אתרים נוספים שעוסקים במיניות תוכלו למצוא בתפריט ספריה למעלה.
  • אם מישהי/ו יודע/ת על פעולות בנושא, או רוצה לקחת חלק בקידום פעולות בנושא, אשמח לשמוע.
מודעות פרסומת

17 מחשבות על “חינוך מיני? לא בבית ספרנו

  1. נושא חשוב*!

    מתוך המידע שהבאת, הנתון שמעסיק אותי הוא ההפרש המשמעותי "לטובת" הבנים באחוז מקיימי-היחסים. תמיד ניסיתי לחשוב איך זה יכול להיות מוסבר, ולהלן תשובות אפשריות (ממוחי הקודח):
    1. נערים מקיימים קשרים 'נורמטיביים' עם בנות מבוגרות יותר. – נראה לי לא סביר באחוזים האלה.
    2. יש יותר נערים הומוסקסואלים מנערות לסביות. – קשה לי להאמין אבל האמת שאין לי מושג.
    3. מעט נערות מקיימות יחסים עם הרבה נערים (מה שמכונה 'מזרון שכבתי').
    4. בנים הולכים לזונות.
    שתי האפשרויות האחרונות נראות לי סבירות (וגם נשמעות, במרומז או שלא, משיחות בין הנערים שאני פוגשת), וכמובן מטרידות מאוד.
    אני בדיוק בהתלבטות איך להעלות את הנושא של זנות עם קבוצת בנים בתיכון, בלי שזה יישמע כמו התקפה עליהם ובלי לייצר את התגובה ההפוכה (זונות זה אסור מה שהופך את זה לעוד יותר מגניב).
    יש רעיונות?

    *ובכלל, דוף, ברכותיי על כל הבלוג כולו! מרתק קולח ומאוד את…
    נשיקות.

    אהבתי

    • הי שקד, ברוכה הבאה!
      תודה על המחמאות…

      לגבי הפערים בין נערות לנערים – אפשר להסביר זאת גם ע"י דיווחים כוזבים – דיווח יתר לבנים וחסר לבנות (אני משערת). למרות זאת, גם אם יש חוסר דיוק בדיווח, עדיין אין ספק שבני הנוער מקיימים יחסי מין (שוקינג, אני יודעת…).
      לגבי סעיף 3 – חשוב מאוד לדבר עם הנערים על "מזרן שכבתי". בעולם תוכן שאני באה ממנו, המזרון השכבתי עלולה להיות מישהי שהותקפה מינית, לא תמיד בני הנוער מבינים את מנגנוני הניצול וההפחדה מאחורי סיטואציות כאלה.
      לגבי הזונות – אני חושבת שאפשר להציג את מצב חוסר הברירה והניצול של מי שנמצא בזנות – את העובדה שהרוב המוחץ הגיעו לשם אחרי עבר של פגיעות מיניות. כלומר, לגשת לזה מהמקום האנושי – למה צורך שלכם בסיפוק מיני אמור לבטל את הכבוד הכי בסיסי של אדם אחר, ואילו דרכים אחרות ולגיטימיות עומדות לרשותם (אפילו בלי להיכנס לסוגיית החוק החדש. נראה לי שהטיעון הזה נכון בכל מקרה, כל עוד אלו המאפיינים הסוציו-אקונומיים של רוב מי שנמצא בזנות).

      נשיקות חזרה!!

      אהבתי

  2. פינגבק: נוכחות נפקדות « האחות הגדולה

  3. פוסט מצויין!

    משום מה הייתי תחת הרושם ששיעורי החינוך המיני בארץ הם מהמעולים שבנמצא, אבל כנראה שאני פשוט נפלתי על בית ספר טוב במיוחד בפן הזה.

    הייתי שמחה להעביר הרצאות בנושא חינוך מיני, אבל סביר להניח שדרושה הכשרה שאין לי.

    אהבתי

    • קודם כל תודה…

      אני מתחילה לחשוב איך אפשר לקדם את הנושא הזה בצורה קצת יותר רצינית, ואם יהיו התפתחויות אספר לך בשמחה.
      בינתיים אני רק אעדכן שאפשר להעביר בהתנדבות סדנאות למניעת אלימות מינית דרך מרכז הסיוע (שזה מה שאני עושה) ובשביל זה צריך להשתתף בקורס הכנה במרכז.
      יש גם תכניות להכשרת מנחות מיניות למשל ב"דלת פתוחה" (אם זה ממש מעניין אותך…) אבל זה כבר תכניות הכשרה בתשלום.

      בנימה אישית יותר,
      הבלוג שלך היה אחד מאלה שסללו את דרכי לעולם הזה של כתיבה פמיניסטית, ועל כן גם תגובתך מרגשת אותי במיוחד, וגם תודה רבה כללית 🙂

      אהבתי

      • אני מכירה את הסדנאות וחשבתי להתנדב במרכז הסיוע, אבל התקופה שלי ב"הכצעקתה" הבהירה לי שהעיסוק רחב-היריעה באלימות מינית שהתנדבות כזו דורשת הוא פשוט מעמסה גדולה מידי בשבילי כרגע.
        חינוך מיני, לעומת זאת, הוא נושא שמח ברובו 🙂

        ראיתי את תכניות ההכשרה של "דלת פתוחה".
        אני גם לא עומדת בקריטריוני הקבלה שלהם (תארים רלוונטיים וכל זה), וגם לא מתכננת להוציא 9,000 שקל רק בשביל לאפשר לעצמי להתנדב.

        וההערה שלך מרגשת אותי מאד 🙂
        יש בחוץ כל כך הרבה בלוגים יותר רציניים, רהוטים ופעילים משלי, עד שלפעמים ממש קשה לי להאמין שיש לו משמעות. כיף לשמוע שהוא משנה משהו למישהו.

        אהבתי

  4. דפנוש יקרה
    כאמא לשני מתבגרים (17, 19), אני מסכימה שעלית על עניין חשוב ביותר.
    גם אני הופתעתי מאוד שבבתי הספר שילדי למדו לא היו שעורי חינוך מיני.
    יתכן שקיימת אמונה מוטעת בקרב המערכת, שעבור ה"ילדים של היום" החסופים לכל מידע, חינוך מיני הוא מיותר.
    הם לא לוקחים בחשבון כי אותו "חינוך מיני " שהם מקבלים, באמצעות העכבר, חסר כל קשר לעובדה שהאקט המיני קשור למערכת יחסים מתפתחת שיש בה רגשות, אינטימיות וכבוד הדדי.
    שמעתי על תופעה של תמונות וסירטונים המופצים ברשת של נערות ואולי נערים במצבים אינטימים כאלו ואחרים.
    הפרסום נעשה ע"י בני זוגם, לאחר שהיחסים הסתיימו.
    ידוע לך על כך משהו?
    אורנה

    אהבתי

    • הי אורנה,
      לשאלתך – בהחלט יש תופעה של צילום יחסי מין. היום כשלכל אחד יש מצלמת וידיאו בפלאפון, זו לא ממש בעיה.
      העניין מסתבך כשהסרטים הללו הופכים להיות אמצעי סחיטה (למשל: אם תיפרד/י ממני אפיץ את הסרטים, או אם לא תשכבי עם ____ אז אפיץ את הסרטון/ אשלח אותו להורים שלך). זה אחד הנושאים שבהם אנחנו עוסקות/ים בסדנאות. לא תמיד הצילום נעשה בהסכמה או בידיעה של המצולם/ת.
      כן, זו בהחלט עוד סיבה להעביר שיעורי חינוך מיני כמו שצריך.

      תודה!!

      אהבתי

  5. שווה לחשוב גם על חינוך מיני להומואים אבל בעיקר ללסביות. המיתוס שלסביות אינן זקוקות להיות מוטרדות ממין מוגן הוא שגוי ומזיק.

    אהבתי

    • מסכימה. הפוסט עסק בחינוך מיני באופן כללי, וכמו שהערתי בסוף, גן להיעדר חינוך והיעדר שיח על נטיה מינית יש השלכות חמורות.
      תודה על ההערה החשובה.

      אהבתי

  6. היי דפנה,
    כתוב מצויין.
    מזדהה
    וכואבת את החֶסֶר
    ויחד עם זה ממשיכה בעשייה.
    בהצלחה,
    ענת בירן פרוסט

    אהבתי

  7. אני עו"ס במרכז הארץ, ומעבירה סדנאות מיניות וזוגיות לתיכוניסטים.
    לא משנה כמה סדנאות אני אעביר, אני תמיד אזדעזע מחדש מהבנים שבטוחים שזה נורא הגיוני ש-10 נערים ישכבו עם בחורה אחת. "אונס קבוצתי" מבחינתם זה מושג ריק מתוכן וחסר משמעות.
    אני מעבירה סדנאות של תחילת גיל ההתבגרות בבתי ספר יסודיים, ושם התכנים השולטים הם חרדות של הילדים סביב נושאי יחסי מין כי הם כבר רואים פורנו ובטוחים שככה זה עובד.
    זה מדכא אותי כל פעם מחדש…

    אהבתי

  8. פוסט מצוין, ואני אשמח להשתתף בבניית תכנים לחינוך מיני
    כמה דברים:
    א. ה"חינוך המיני" של המרכז לנפגעות – הוא בעיקר מופנה להגנה מתקיפה, אונס וכו' הוא לא חינוך מיני, אין בו חוויות חיוביות, אין בו "מה כן!" וגם זה מאד חשוב וחסר!
    באחד מבתי הספר שאני עובדת בהם, (חינוך ממלכתי דתי לייט) שאלו אותי הילדים: למה עם הבנות מדברת היועצת ועם הבנים – הרב!
    הבנתי שבמקום טיפול באומנות אני צריכה לעשות חינוך מיני – וכל תסמיני "בעיות ההתנהגות" שלהם נעלמו.

    יש לי עוד המון רעיונות ומחשבות בעניין,, אשמח לחשוב ביחד

    דנה שלמון
    תרפיסטית באומנות

    אהבתי

    • הי דנה,
      תודה על התגובה.

      לגבי הסדנאות של מרכז הסיוע – המטרה המוצהרת של הסדנאות היא מניעת אלימות מינית, ולא חינוך מיני. אני מסכימה שהדגש העיקרי הוא על מניעה, אבל לצד העיסוק בתכנים של פגיעה קיימת התייחסות גם ליחסי מין מהכיוון החיובי. כמובן שאין זה מספיק, ושיש צורך משמעותי בחינוך מיני מקיף וכוללני יותר.

      אשמח לשמוע עוד על מחשבותיך בנושא, את מוזמנת לכתוב לי נקודות או פרטי קשר איתך למייל schools@ta1202.org.

      חג שמח.

      אהבתי

  9. פינגבק: מה הקטע עם מיניות של בני נוער? « משהו לנשנש כשהאורחים יגיעו

  10. פוסט חשוב ונכון.
    ביסודי שלמדתי בו "שיעורי" החינוך המיני היו באחריות אחות בית הספר הזקנה והמפחידה, שבימים כתיקונם נעצה בנו מזרקים ובלשה בשיערנו אחר כינים. למדו בהם דברים שבבית (הלא מאוד מתירני) שגדלתי בו ידעתי כבר מגיל חמש – איך באים ילדים לעולם, מה זה וסת, למה לאישה יש שדיים. אני זוכרת את הפעם הראשונה שקבלתי חינוך מיני של ממש. זה היה גם היום שבו גיליתי לראשונה שאנשים עושים מין גם למטרת הנאה ולא רק למטרת ילודה. זה היה בחוג וטרינריה בכיתה ד' או ה', שבו דיברו איתנו על איידס של בני אדם ושל בעלי חיים ועל קונדומים. הייתי בהלם לגלות שיש אמצעי מיוחד שנוצר כדי שאנשים יוכלו לעשות סקס בלי להיכנס להיריון. כילדה, המסרים שקיבלתי היו תמיד שסקס זה מגעיל, ושאמא ואבא "עושים את זה" רק כי הם רוצים ילדים קטנים וחמודים.
    בתיכון, אגב, בכלל לא היה חינוך מיני. רק רכילות מרושעת על זו ששכבה עם כל החבר'ה של החבר החייל שלה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s