אישה העוסקת בזנות נעצרה אמש בחשד לשורה של עבירות מין שביצעה בקבוצת קטינים בני 13-14, שבאו "לחגוג" (איתה? אצלה? עליה?) את סיומו של החופש הגדול, לאחר שהמשטרה פשטה על הדירה בה שהו. מהם יחסי הכוחות במקרה הזה? מי התוקף ומי הקורבן? ואיזו פרשנות מקבל המושג 'הסכמה החופשית'?
לפני קצת יותר משנה הזדעזעה המדינה מפרשת המין הקבוצתי / אונס קבוצתי בחוף בוגרשוב. חבורת נערים קיימו יחסי מין עם אישה מבוגרת מהם על החוף, בשעת צהרים, לעיני העוברים והשבים. כל המעורבים היו תחת השפעה כזאת או אחרת של אלכוהול ו/או סמים אחרים. כל המעורבים טענו שיחסי המין נעשו בהסכמה (והיו גם טענות על כך שהאישה מוכרת לשירותי הרווחה, ואף עסקה או עוסקת בזנות). מילים רבות נכתבו ונאמרו בניסיון להבין מה קרה שם בדיוק: האם היה שם אונס? מה טיבה של ההסכמה של הנערים ושל האישה? האם ההסכמה היתה באמת הסכמה חופשית? ואם היה זה אונס, מי אנס את מי – היא אותם? הם אותה?
אחת הסיבות שבגללן עורר המקרה כל כך הרבה תשומת לב ציבורית היתה העובדה שיחסי המין התקיימו במרחב הציבורי, לעיני העוברים והשבים, שבחרו לא להתערב ולהסתפק בתפקיד הצופים (מלבד אישה אחת שהתקשרה למשטרה). חלק ניכר מהדיון הציבורי נסוב סביב שאלת האחריות הציבורית והנורמות שמאפשרות ואף מצדיקות התרחשותו של מקרה כזה, ועד כמה הביקורת על המקרה נובעת מפוריטניות ולא מתוך דאגה למעורבים. ברגע שנפוצו השמועות על עיסוקה של האישה בזנות, חל שינוי ביחס הציבורי כלפי המקרה, וקל היה יותר לאנשים להצדיק את התרחשותו, או לפחות לא לראות במעשה כאונס.
והנה היום מתפרסם מקרה מאוד דומה: חמישה נערים, חלקם מתחת לגיל ההסכמה החופשית (14), הלכו לצרוך יחד שירותי מין מאישה העוסקת בזנות, בדירתה. לעולם לא היינו יודעים על מקרה זה (ויש רבים כמוהו) לולא הפשיטה שערכה המשטרה על דירתה של האישה. למרות שהמקרה נעשה במרחב הפרטי, הדיון הציבורי פה חשוב לא פחות מאותו מקרה בחוף בוגרשוב.
האשמת האישה בביצוע עבירות מין בנערים מבוססת על ההנחה ש"מבוגר חזק מילד". זאת הנחה אוטומטית שנעשית בעבירות מין, המעוגנת בחוק העונשין באמצעות קביעת הגיל המינימלי להכרה בהסכמה חופשית (גיל 14). החוק מכיר בנחיתות החברתית של ילדות וילדים ולכן מגן עליהם. כאשר מבוגר מקיים יחסי מין עם קטין, האחריות (והאשמה) הם על המבוגר. הוא בעל הכוח, ולכן הוא זה שנמצא בעמדת התוקף.
בפרמטר "גיל", האישה היא המבוגרת יותר, ולכן על פניו היא גם בעלת הכוח. אבל כשבוחנים פרמטרים נוספים, מתקבלת תמונה מורכבת יותר: בפרמטר "מספר" קבוצה חזקה מיחיד; בפרמטר "מגדר" גברים חזקים מנשים; בהסתכלות פמיניסטית על עולם הזנות, צרכני זנות חזקים מנשים העוסקות בזנות (הלקוח תמיד צודק?).
בכתבה נכתב כי "[…] מהחקירה עולה כי החשודה גבתה 50 שקלים מכל אחד מהנערים עבור יחסי המין. היא הספיקה לשכב עם שניים מהם בזמן ששאר חבריהם שהו בחדר וצפו באקט המיני." מהו היחס החברתי כלפי כל אחד מחלקי הציטוט הזה?
"זונה של 50 ש"ח" הוא כינוי גנאי לנשים בתחתית הסולם החברתי, כאלו המוכרות את גופן בשביל סכומים פעוטים, וקל יחסית להבין (גם בקרב תומכי הזנות) שרובן עושות זאת מחוסר ברירה (או לפחות מתוך בחירה בין אפשרויות מאוד מוגבלות). בנוסף לכך קיימת הטענה כי כל צריכת שירותי מין היא בעצם אונס, כי נשים לא בוחרות לעסוק בזנות מבחירה חופשית, ולכן גם באקט עצמו אין הסכמה חופשית (גישה זו זוכה להתנגדות וביקורת משלל מקורות).
ומה לגבי החלק השני של הציטוט? סיטואציה בה חבורת אנשים מקיימים יחסי מין אחד אחרי השני עם אישה אחת בעוד שאר הנוכחים צופים היא שכיחה מאוד בפורנוגרפיה, שם הנשים תמיד נהנות מאוד ממין סדרתי עם מספר רב של גברים. כשבוחנים את הסיטואציה במציאות, סביר להניח שרוב הנשים לא יהנו מחדירה סדרתית של גברים אחד-אחרי-השני, ואף יסרבו להשתתף באקט מיני כזה. כאשר סיטואציה כזאת מתרחשת במציאות, פעמים רבות מדובר בעצם באונס קבוצתי.
ואחרי שבחנו את מקומה של האישה בסיטואציה, חשוב לבחון את יחסי הכוחות בתוך קבוצת הנערים: האם כולם הרגישו נוח לקיים יחסי מין מול חבריהם? האם הרגישו נוח לצפות בחבריהם מקיימים יחסי מין? האם הופעל עליהם לחץ מצד האישה? האם הפעילו לחץ אחד על השני? האם היו ביניהם כאלה שרצו לסרב? האם היתה להם אפשרות לסרב?
במשטרה טענו כי "נראה להם חריג שנערים בגיל כזה חוגגים את סיום החופש בקבלת שירותי מין במקום באירועים אחרים" .האם זה באמת אירוע חריג? החברה משדרת למתבגרים מסרים לפיהם צריכת שירותי מין בכלל, ועל ידי נערים בפרט, היא מקובלת. במקרים רבים היא גם מקבלת עידוד מצד מבוגרים – אבות, אחים גדולים וכו', לעתים אפילו בתור מתנה לבר מצווה, חותמת רשמית למעבר מ"ילד" ל"גבר". וגבר, כידוע, צריך לזיין. אבל המקרה הזה מראה כי המעשה הזה מקובל רק כל עוד הוא נסתר מעינינו. ברגע שהוא נחשף הוא הופך לאסור, לניצול של ילדים חסרי אונים, הנושא בצידו קלון חברתי ועונש חמור.
אז מה מהשניים התרחש כאן? האם היה זה מעשה נורמטיבי או עבירת מין נפשעת? מי ניצל את מי? מי היה בעל הכוח? ומה טיבה של ההסכמה החופשית?
כולי תקווה שבית המשפט, בבואו לפסוק בעניינה של האישה, ישכיל לשאול את השאלות הללו. לצד זאת חשוב שגם אנחנו כחברה נראה את המקרים הללו, גם כשהם לא קורים על החוף באמצע היום, נמשיך לשאול את עצמנו שאלות, ולא פחות חשוב, נדאג שיהיו לנו תשובות.
קוצים 