אודות

הכל התחיל במקרה. היה לי חלון במערכת אז לקחתי קורס שהיה נשמע לי מעניין – משהו על ההתפתחות של בנים ובנות. אם הייתי יודעת שזה בעצם קורס במגדר (רחמנא ליצלן), כנראה שלא הייתי לוקחת אותו.

עד אותו קורס, החיים שלי נראו לי נורמליים: לימודים-עבודה-משפחה-חברים-זוגיות. חיים של בחורה רגילה. עד אותו קורס, תפסתי את עצמי בתור בחורה-סבבה. חשבתי ששנותי הרבות בצופים הקנו לי מודעות חברתית. חייתי בעולם שבו הקטגוריות ברורות. מהקטגוריות נגזרו תפקידים, יחסי כוחות, מערכות יחסים. אבל לא רק. גם התנהגות, מחשבות, פנטזיות, חלומות. לא היה בכל אלו משהו יוצא דופן. לא הקדשתי להם שום מחשבה.

ואז הגיע השיעור הראשון, והפך את עולמי הרגיל על פיו.

בבלוג הזה תמצאו מחשבות של בחורה רגילה שהיא גם פמיניסטית.

תוספת מאוחרת: עד פה זה מה שהיה פעם… היום אני עובדת כרכזת חינוך במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בת"א ומרכזת את כל התחום של סדנאות חינוך ומניעה לבני נוער, צעירים וצוותים חינוכיים.

הארות והערות יתקבלו בברכה.

דפנה.

10 מחשבות על “אודות

  1. דפי יקירתי,
    לראשונה אני מתוודעת לבלוג שלך – את פשוט מדהימה!
    יוזמה מעולה וחשובה, דרך נוספת להאיר, להעיר ולעורר…!

    אהבתי

  2. רק רציתי להגיד לך שאת כותבת נפלא, והפוסטים שלך מאירי עיניים. ממש לא מורגש שכל העסק הזה של פמיניזם יחסית חדש לך (אגב, כמה חדש? כמה זמן עבר מאז אותו קורס ראשון במגדר?).

    ומה, באמת, את רוצה לעשות כשתהיי גדולה?

    אהבתי

    • ואו, תודה רבה!!
      איזה כייף…
      הקורס היה לפני שנתיים, אבל אני מרגישה עוד בתחילת הדרך. לקח זמן עד שכל הרעיונות התגבשו לכדי משהו שגם אפשר לכתוב עליו.

      מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה? זה בדיוק מה שגם אני שואלת את עצמי… יש כיוון כללי, אבל כאמור, הדרך עוד לא לגמרי ברורה.
      יש לך רעיונות מפתים?

      אהבתי

      • הרבה פעמים לרעיונות לוקח זמן לחלחל ולהתגבש. אני מניחה גם שמאז לא טמנת ידך בצלחת והמשכת לקרוא וללמוד עוד בתחום.

        לגבי מה שאת רוצה לעשות כשתהיי גדולה – למעלה בעמוד ה"אודות" הזה כתבת "יודעת מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה, אבל לא בטוחה איך להגיע לשם. מחפשת." ולכן שאלתי למה כוונתך באופן יותר ספציפי – מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה, כי הבנתי שאת יודעת. גם כיוון כללי זה משהו, גם אם הדרך עוד לא לגמרי ברורה.
        אני בת 32 ועובדת כעורכת דין כבר עוד מעט 6 שנים, אבל עדיין לא יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. הייתי רוצה לעשות משהו חשוב, משהו עם השפעה, עם יכולת לעשות טוב, וגם, מה לעשות, שאוכל להתפרנס מזה. אבל מה בדיוק? אין לי מושג.

        אהבתי

  3. הי דפנה,
    סיפרה לי עליך ועל הבלוג שלך דודתך המופלאה אורנה,
    וכבר כשדיברה עליך (בגאווה רבה ושמחה)
    הבנתי שיש לנו כאן עסק עם מישהי שווה ביותר:
    פמיניסטית כמו שאני אוהבת!
    זה עושה לי כל כך טוב לדעת שדור חדש של נשים חכמות וחזקות,
    לא מקבל את המציאות הזו כמו שהיא ועושה הכל כדי לשנות.
    הידד.
    ותודה שאת כאן,
    ממיכל

    אהבתי

כתיבת תגובה